‪Google+‬‏ מתברר כי רגעים היסטוריים רבים הקשורים בתולדות שידורי הרדיו התרחשו בתל-אביב

ראשיתם של שידורי רדיו בתל-אביב

קול ישראל מ... תל-אביב: ימי הרדיו ותל-אביב
 
בחצות הלילה בין ה-14 ל-15 במאי 2017 היינו עדים לרגע היסטורי – בפעם האחרונה נשמע אחרי 69 שנים המשפט קול ישראל מירושלים ותמו שידורי קול ישראל ורשות השידור במתכונת שהורגלנו אליה במשך עשרות בשנים. למחרת בבוקר התחילו שידורי תאגיד השידור כאן.

לא פעם בשבועות האחרונים הוזכרו העובדות ההיסטוריות כי שידור הרדיו של הממשלתי (קול ירושלים של ימי המנדט הבריטי) החלו ב-30 במרס שנת 1936.

עוד הוזכרה העובדה שתחילת שידורי קול ישראל היתה בתל-אביב מוזיאון תל-אביב לאמנות, בשדרות רוטשילד 16, בתל-אביב, ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) בשעה ארבע אחר הצהריים. היה זה שידורו הישיר של טקס הכרזת העצמאות. שידור ישיר של הולדת מדינה!

לא כאן המקום להידרש לדיון הציבורי על פירוק רשות השידור וקול ישראל. כאן המקום לשים לב לתאריך ההיסטורי, שאחרי דחיות כאלה ואחרות, הביא לכך שלפחות על פי התאריך הלועזי הסתיימו שידורי קול ישראל בדיוק 69 שנים אחרי שהחלו!

אבל עוד לפני שנידרש לשידור הראשון של קול ישראל ולכמה אנקדוטות סביבו, יש להזכיר כי תחנת הרדיו הראשונה שהופעלה בארץ ושידור הרדיו העברי הראשון (כאמור, תחנת השידור הממשלתית קמה שנתיים מאוחר יותר) היו בתל-אביב לפני 85 שנה, ביריד המזרח הראשון, בשנת 1932. על תחנת השידור הזו ושידוריה כתב בעבר איתן אלמוג במאמרו על "תחנת ראדיו ארצישראלית למשלוח".

היה זה חידוש מסעיר בעיר שסימלה ודאי בשנות העשרים והשלושים את הקידמה והחדשנות בארץ-ישראל (למשל בכך שהיתה בה תחנת הכוח הראשונה בארץ). ערב פתיחת היריד פורסמו מודעות בעיתוני התקופה: "אתמול החלה לעבוד תחנת רדיו השולחת הראשונה שנבנתה בשביל התערוכה על ידי האדון אברמוביץ' חברת 'רדיו ארץ-ישראל'.
מבקשים את האנשים ששמעו אותה בארץ להודיע לפי הכתובת: חברת רדיו, אלנבי 23" (דבר, 28.02.1932).

בימי היריד התחנה שידרה בעברית ברמקולים שפוזרו בשטח היריד וגם עלתה לאוויר. היריד מוקם בין תחנת הכוח בדרך בגין (היום) לתחנה המרכזית לשעבר (שלא היתה קיימת בעת הזו). יוזם השידורים היה מהנדס החשמל מנדל אברמוביץ בן ה-26, שעלה לארץ מברה"מ, והחל את דרכו בתחום שידורי הרדיו במכון הרדיו שהקימה 'חברת העובדים' של הסתדרות העובדים העבריים הכללית בחסות מזכיר ההסתדרות דוד בן גוריון. לאחר מכן פתח בית מסחר למכשירי רדיו.

השידורים של התחנה שפעלה גם בשם המקובל 'רדיו תל אביב' שידרה החל מערב הפתיחה במשך כשעתיים כל יום: נאומים והרצאות של אישי ציבור, קונצרטים ועוד שנקלטו אף באירופה עם שיפור איכות השידור של המשדר. בדבר נכתב: "תחנת הרדיו של יריד המזרח [...] הצליחה לשפר ולשכלל את טיב המסירה אשר הגיעה עכשיו למדרגה מעולה" (דבר, 11.03.1932).

אברמוביץ' חידש את שידורי הרדיו גם ביריד המזרח השני בשנת 1934, שנערך הפעם באתר הקבע בחצי האי הירקוני. שני ציוני דרך נקבעו ביריד זה בתל-אביב בתחום שידורי הרדיו: מכאן שודרה ברדיו מנגינת התקווה, בפעם הראשונה (ככל הנראה); השידור החי של נאומו של שר המושבות הבריטי קונליף-ליסטר מלונדון, ביום הבריטי ביריד המזרח, היה השידור הבינלאומי הראשון ששודר בארץ-ישראל.

ביריד המזרח השלישי הועברה כבר בירכת שר המושבות מהבי. בי. סי בלונדון אל תחנת השידור המנדטורית שקמה כמה שבועות קודם לכן. על התחנה המנדטורית אמר ראש העירייה מאיר דיזנגוף בנאומו בטקס הפתיחה: "תחנת הרדיו המקשרת בגלי האתר את ארץ-ישראל עם כל העולם התרבותי" (דאר היום, 01.05.1936).

"קול המדינה העברית יישמע בקרוב מעל גלי האתר- הרדיו העצמאי על סף ההגשמה" (מעריב, 05.05.1948) נמסר בימים שלפני הקמת המדינה. ביום הקמת המדינה נכתב בדבר: "תחנת השידור של המדינה היהודית 'קול ישראל' תשדר היום את שידורה הראשון בגל 50. בשעה 4 אחה"צ תשודר ב'קול ישראל' ההכרזה של מועצת העם על הקמת הממשלה הזמנית של מדינת ישראל".

ביום ראשון, יומיים לאחר הקמת המדינה, דווח בעל המשמר כי הנה "באה השעה המיוחלת, שבה נשמע לראשונה קולו של הרדיו שלנו". התיאורים בעיתונות של הכרזת העצמאות, הדגישו את השידור של קול ישראל כביטוי לעצמאות. למעשה היה זה ביטוי ראשון לריבונותה ולממלכתיות של המדינה שזה עתה נולדה.

כדאי להזכיר כי בשל הפסקת חשמל כמעט ולא הצליחו לשדר את הכרזת העצמאות  מהמשדרים שהוטמנו בבונקר שנבנה בפרדסי שכונת תל חיים. 8 דקות לפני השעה ארבע שב החשמל לזרום. השדרן נחום זלוטניק פתח את
השידור במילים: "האזינו לקול ישראל"

בתצלום בן גוריון מקריא את הכרזת העצמאות ולפניו המיקרופונים שהקליטו ושידרו.
תצלום: בנו רותנברג, ארכיון המדינה

זלוטניק והשדרנית ריטה פרסיץ גילו עם הגעתם לאולם המוזיאון, כך סיפר פנחס יורמן, בספרו 32 הדקות הראשונות, כי המיקרופון הוצב במעבר אל האולם, בלי שיכלו לראות את הנעשה בקדמתו על במת המכובדים. לכן דיווחו על המתרחש על בסיס פתקים שהעבירו אליהם עיתונאים עבריים מפנים האולם. גרוע מכך המיקרופון הוצב, ליד השירותים. וכנראה שחלק ממשתתפי הטקס לא יכלו לעמוד בהתרגשות ועשו שימוש בשירותים הסמוכים, וקול המים הנשטפים נשמע ברקע השידור...

הטקס הצנוע של חנוכת תחנת השידור העצמאית קול ישראל נערך למחרת הכרזת העצמאות בתל-אביב, מאחר וירושלים לא היתה עדיין חלק מהמדינה הריבונית. צבי לוריא חבר הנהלת הוועד הלאומי והמנהל הזמני של תחנת השידור, התווה את החזון לקול ישראל - קולה של המדינה:
"קול זה יהיה דובר אמת, קולו – קול מבשר תקוות האביב לעמנו [..] מתוך הסערה ידבר קול ישראל, הוא יבשר עצמאות הגשמת חלום בן אלפיים, [...] ולעם השכן יישא דברו [...] אליהם נדבר בלשון בני עמם. נגיד להם: גורלכם קשור בגורלנו. גם מתוך הקרבות נקרא להם: תנו כתף לבניין מולדתנו, מדינתנו – מדינה דמוקראטית תהיה, היא תרבה שלום, תקיים שוויון אזרחי, תביא רווחה וקידמה לכל יושביה.

אל נדחי ישראל, אל כל בית ישראל, קולו יבקיע. נגיד לאחים: שערי המדינה פתוחים לפניכם, בוא ולבנות ולהיבנות" (על המשמר, 16.05.1948).


 
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה


תפריט דף הבית טלפוןפייסבוק