האביב ותל-אביב

האביב ותל-אביב

מה הקשר בין שמו של הספר לשמה של העיר?

יום ההולדת הרשמי של תל אביב, לפני 112 שנים, מצוין בחול המועד פסח, כ' בניסן תרס"ט. או 11 באפריל 1909.

ביום זה, לפי האתוס התל-אביבי נערכה הגרלת המגרשים ולפי המיתוס ההגרלה הונצחה בתצלום המפורסם של הצלם אברהם סוסקין. בתצלום המפורסם רואים בלב החולות קבוצת גברים, נשים וילדים המכונסת לה יחדיו. המחקר (של ד"ר חיים פיירברג ובסיועה של שולה וידריך) העלה בשנים האחרונות שהיתה יותר מהגרלה אחת, ושהצילום איננו מההגרלה. תיעוד על קיום הגרלה אחת לפחות מופיע באחד מעיתוני התקופה.

אף כי האביב מופיע בשמה של העיר העברית הראשונה, לא היה לכך קשר לתאריך לידתה. בעת שנולדה נקראה השכונה החדשה, כידוע, אחוזת בית.

השם תל-אביב נבחר כשנה לאחר הקמת השכונה ברוב קולות, בהצבעה על בחירת שם חדש לשכונה. בין ההצעות היו: הרצליה, יפו החדשה, יפהפיה ועוד.

השם שהציע מנחם שיינקין, ממייסדי אחוזת בית. היה זה שמו המתורגם לעברית של הרומן האוטופי אלטנוילנד (ארץ ישנה חדשה), שכתב תיאודור הרצל בשנת 1902. הרומן תורגם על ידי העיתונאי נחום סוקולוב, עורך עיתון הצפירה בוורשה, שהציע את השם התנ"כי (המופיע ביחזקאל, פרק ג', פסוק 15) של העיר של גולי בבל שעל נהר כבר: "וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר (וָאֵשֵׁב)--הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם."

המטרה כמובן היתה להנציח את זכרו של הרצל, בשכונה שהוקמה חמש שנים לאחר מותו, בלי להזכיר אותו בשמו, כדי לא לעורר את חשדות השלטונות התורכיים.

בעצם תל-אביב היא אולי אחד המקומות היחידים בעולם שנקרא על שם של רומן או ספר. שיינקין אמר כי זה "תל שבו פורחים ניצני אביב… בשם זה הביע מנהיגנו הרצל את תקוות עתידנו בארץ ישראל".

אבל השם, ואולי תאריך הלידה, הטביעו את חותמם על אופיה ועל דימויה של תל-אביב כעיר פורחת, משגשגת וצעירה.
זלמן שניאור כתב באווירה אביבית בשיר המתאר את נפלאותיה של תל-אביב:

"בתל-אביב מושב חביב
פורחות בנות ובננות"

מאחר ויום ההולדת של תל אביב חל בחול המועד פסח, (מועד שלא תאם אולי כל כך לחגיגות מסוג זה), נדחו לא פעם החגיגות לאירועים שנערכו לאחר הפסח (כמו בתערוכה של ארץ ישראל והמזרח הקרוב בשנת 1929 אז חגגה העיר יומהולדת 20, או ביריד המזרח השני בשנת 1934 אז חגגה העיר חצי יובל).

בשנת 1932 החליטו פרנסי העיר שכבר היתה לעיר ואם בישראל להשתמש בדימוי של העיר הפורחת והחוגגת ובעונת האביב כדי לקדם את התיירות לעיר. תחת הכותרת מפעלי האביב נערכו לראשונה: קרנבל הפורים תחת שמו החדש עדלאידע, האולימפיאדה היהודית הראשונה - המכבייה, ויריד המזרח היריד הכלכלי הבינלאומי.
שנה זו היתה שנת מפנה במיצוב תל-אביב כעיר המציעה אירועים לאומיים ואף בינלאומיים בסדרי גודל שלא נראו כמותם בארץ עד אז.

(מתוך אוספי הארכיון ההיסטורי של עיריית תל-אביב יפו)

כחלק משיווק התיירות חולקו לתושבי תל-אביב והארץ גלויות אלה תחת הכותרת "בואו באביב לארץ-ישראל", הוצע להם לשלוח אותן לקרוביהן ומכריהם בחו"ל, ולהזמינם למפעלי האביב של תל-אביב. התוצאה היתה כמובן פרסום רב מאד לארץ-ישראל ולתל-אביב, וגם אלפי תיירים שהגיעו אל העיר לאירועים השונים.

בעיתון דואר היום כתב אחד המוחים על כך שרק בתל-אביב נערכו החגיגות: "במשך חמישה שבועות

היתה ארץ ישראל רוקדת וצוהלת". הוא ממשיך וכותב כי היהודים הגרים מחוץ לתל-אביב "למראה כל החגיגות שסדרה העיר הצעירה הזאת, שמחים מצד אחד ומאושרים על ההצלחה הגדולה שליוותה את תל-אביב במפעלי האביב שלה, והננו מסירים את הכובע בפני המרץ והמסירות שהראו מנהיגי העיר העברית בעבדם עבודה מייגעת להצלחת המפעלים". אך הוא מוסיף מנהמת ליבו כי יש מעבר לפרגון צצה גם הקנאה:

"מדוע תעלה על ראש שמחתנו רק תל-אביב".

אווירת האביב הקליל בעיר תל-אביב, שלושים שנה מאוחר יותר, עולה מתוך אחד השירים הראשונים שכתב אריק איינשטיין שהביא לשמוליק קראוס על מנת שילחין אותו. השיר שהושר על ידי הלהקה בה היו חברים שניהם עם ג'וזי כץ, להקת החלונות הגבוהים בשנים 1968-1966 (הלהקה חידשה פעולתה בשנות ה-70).

אריק איינשטיין מבטא את אווירת שנות ה-60 - "קניתם מכנסיים רחבים", ליווי החורף, לצד אווירת השתטות המזכירה קצת את השיר ככה סתם של התרנגולים.
והכל תחת שמו של השיר המתריס משהו אז מה? (שיצא בתקליט החלונות הגבוהים בשנת 1967) המופיע גם בפזמון החוזר:

החלטתם להביא את האביב לתל אביב
אז מה? אז מה?

ובשיר מתואר גם הטיול ברחובות העיר...

יצאתם לטייל ברחובות
אז מה? אז מה?

אז צאו באביב לטיול ברחובות תל-אביב יפו!